• שבעה ימי חג ומועד נתנה לנו תורתנו הק'. המשותף שבכולם, הוא שהם ימי שבתון בהם אסורה כל מלאכה. בנוסף לכך, לכל אחד מהם המאפיינים שלו, המשקפים את מהותו והמסמלים את שורשיו. כך שצורת הפעילות של עבודת השם שלנו, באותם ימים, שונה מזו של ימי החול הרגילים ואף של שבת קודש.
  • "והנה בלילה זה כל זה מתחדש ומתעורר מה שנעשה בראשונה [ענין בירור הרע מתוך הטוב שנעשה בזמן גאולת מצרים,] וזה עצמו סיוע אל הגאולה האחרונה שתעשה כו', אף סוף הכל צריך שיהיה שישלטו ישראל עליהם ויכבשום לגמרי, וזה יהיה לעתיד לבוא. אמנם הנה זה כמי שקוצב עץ אחד שמכה בו הכאה אחר הכאה על שקוצב אותו לגמרי, וכן עושים אנו בכל שנה ושנה, מתעוררים בכוח הראשון שהאיר ובתיקון שנתקן אז, ומתחזקים להמשיך הדבר לפנים עד שיגמר"
  • כתב הרמב"ם בהלכות תשובה: "כל אחד ואחד מבני האדם יש לו זכיות ועונות מי שזכיותיו יתירות על עונותיו צדיק ומי שעונותיו יתירות על זכיותיו רשע מחצה למחצה בינוני. ... בכל שנה ושנה שוקלין עונות כל אחד ואחד מבאי העולם עם זכיותיו ביום טוב של ראש השנה. מי שנמצא צדיק נחתם לחיים ומי שנמצא רשע נחתם למיתה והבינוני תולין אותו עד יום הכפורים, אם עשה תשובה נחתם לחיים ואם לאו נחתם למיתה"
  • ראש השנה הוא יום של קבלת מלכות באופן כללי. מידת המלכת הבורא על האדם, נבחנת ברמת מידת 'הביטחון' המצויה אצלו. יום הכיפורים הוא יום של המלכת הבורא באופן פרטני על כל איבר ואיבר. אברהם הצליח לעשות זאת כשהוסיף לו הבורא את האות ה. אנו יכולים לעשות זאת בעזרת התורה שקבלנו. ראש השנה שייך לכל אומות העולם, יום הכיפורים רק לעם ישראל
  • ושמחתם לפני ה' א-להיכם שבעת ימים'... והיאך היתה שמחה זו, החליל מכה ומנגנין בכנור ובנבלים ובמצלתים, וכל אחד ואחד בכלי שיר שהוא יודע לנגן בו, ומי שיודע בפה בפה, ורוקדין ומספקין ומטפחין ומפזזין ומכרכרין כל אחד ואחד כמו שיודע, ואומרים דברי שיר ותשבחות...

עמודים